עו”ד עופר קרינסקי

תחומי עיסוק

נזקי גוף

התמחותו המיוחדת של המשרד בטיפול בנזקי גוף. מתן פיצוי לפגיעות בגופו של הנפגע, החל מפגיעה קלה שלא הותירה סימנים חיצוניים ועד לפגיעות חמורות שהותירו נכויות קשות וקבועות.

הפיצוי ניתן הן בגין עצם הפגיעה, הכאב, אי הנוחות והצער שהיא גורמת (נזק שאינו ממוני) והן בגין הנזקים החומריים – הפסד השתכרות, צורך בעזרה, נסיעות והוצאות אחרות – הן בעבר והן לעתיד, ככל שניתן לצפות אותו.

המשרד מטפל בתביעות פיצויים ע"פ כל ההסדרים החוקיים המקנים אותם, בהתאם לכל מקרה, סיווגו ונסיבותיו ובין השאר, ע"פ: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, פקודת הנזיקין, חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק הביטוח הלאומי, חוק "הנכים", ואחרים.

הזכות לפיצוי והקף הפיצוי נקבעים ומשתנים בהתאם לנסיבות הפגיעה וחומרתה.

נזקי רכוש

המשרד מטפל בתביעות נזקי רכוש הן באופן נלווה לטיפול בתביעות בגין נזקי גוף, כמו למשל במקרים של תאונת דרכים והן בתביעות עצמאיות, כמו במקרים של שרפות, פריצות וכיוצ"ב.

בטיפול בתביעות מסוג זה בא לידי ביטוי נסיונו של המשרד בתחום הביטוח.

תאונות

חיי היומיום טומנים בחובם סיכונים, אשר למרבה הצער לעיתים קרובות מתממשים וגורמים לתאונות, בהן נגרם נזק לגוף או לרכוש.

פקודת הנזיקין מטילה על המזיק, שגרם לנזק באשמתו, לפצות את הניזוק. כך, למשל, על מעביד לפצות עובד שלא סיפק לו מקום עבודה בטוח, רשות מקומית צריכה לפצות נפגע שמעד בדרך שלא תוחזקה וכיוצ"ב.

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מטיל חובת פיצוי, בין השאר, על נהג הרכב וחברת הביטוח שלו, כלפי הנפגעים ללא צורך בהוכחת אשם.

הסדר דומה קיים בחוק אחריות למוצרים פגומים בגין נזקים שנגרמו ע"י מוצרים פגומים.

כן ניתן לרכוש ביטוח תאונות,המקנה פיצוי לנפגע גם בהעדר אשם. ביטוח כזה, למשל, הינו ביטוח תלמידים, המבטח את התלמידים גם מחוץ לכתלי ביה"ס.

מחלות מקצוע

להבדיל מתאונות עבודה, הנגרמות בדרך כלל, בארוע חד פעמי מוגדר במקום ובזמן, מחלות מקצוע נגרמות, בדרך כלל באופן הדרגתי, כתוצאה מחשיפה לגורמי סיכון במהלך עבודתו של הנפגע. על גורמים אלו ניתן למנות רעש מזיק, חשיפה לחומרים המגרים את דרכי הנשימה או מסרטנים, הרמת משקלים כבדים, תנועות מונוטוניות ואף מקומות ישיבה ועמדות עבודה לא מתאימים. תביעות בגין מחלות מקצוע מעוררות בעיות שבדרך כלל אינן מתעוררות בתביעות בגין תאונות עבודה "רגילות". על בעיות אלו נמנות, בין השאר, התישנות, קשר סיבתי, וחלוקה בין מבטחים.

רשלנות רפואית

לא לכל מחלה יש מרפא ולכל טיפול רפואי יש סיכונים וסיכויים.

על הרופא ליידע את החולה לגבי כל קשת הטיפולים האפשריים למחלתו, בין הניתנים ע"י קופת החולים ובין אם ניתן להשיגם באופן פרטי. עליו לפרט בפניו את הסיכונים וסיכויי ההצלחה של כל טיפול ולוודא היטב כי החולה הסכים לטיפול שהוא עומד לבצע בו, כשהוא ער לסיכונים שהוא נוטל על עצמו ויודע מהם סיכויי ההצלחה של הטיפול.

הסכמה של החולה יכולה להנתן רק לסיכונים שאינם ניתנים למניעה. כפועל יוצא מכך, החולה זכאי לפיצוי בגין כל נזק שנגרם לו כתוצאה מטיפול לא נכון או מטיפול נכון שבוצע במיומנות נמוכה.

כמובן שהחולה זכאי לפיצוי בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מטיפולים להם לא הסכים או סיכונים שלא הוזהר בפניהם והסכים להם.

ביטוח

הביטוח תפס בהדרגה מקום חשוב בכל תחומי החיים ועל ענפיו השונים מהווה חלק בלתי נפרד כמעט מכל תביעת נזיקין.

החל מביטוח "החובה" עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, דרך ביטוח חבות מעבידים, של מעביד כלפי עובדו, ביטוח חבות כלפי צד שלישי, ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח קבלנים וכיוצ"ב ועד לביטוחי חיים, נכות, בריאות וביטוחים פנסיונים העומדים בפני עצמם.

בל יפקד מקומם של ביטוחי הרכוש, המהווים בדרך כלל חלק מהביטוח "המקיף" לרכב או מביטוחי דירות ועסקים.

ביטוח לאומי

חוק הביטוח הלאומי מקנה, בהתאם לקריטריונים הקבועים בכל אחד מחלקיו, שורה ארוכה של תשלומים, קצבאות והטבות.

העיקריים שביניהם: ביטוח נפגעי עבודה, ביטוח נכות, ביטוח מחלה ועוד.

הטיפול בתביעה למוסד לביטוח לאומי מתחיל במילוי נכון של הטפסים, הכנת וצרוף המסמכים הדרושים, דרך יצוג בפני הועדות הרפואיות והאחרות של המוסד לביטוח לאומי ועד הגשת עררים הן לועדות ערר, הן לבית הדין לעבודה ואף, במקרים נדירים, לבית המשפט העליון.

בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה, הטיפול בתביעה למוסד לביטוח לאומי עומד בפני עצמו או נלווה לטיפול בתביעה העיקרית עפ"י פקודת הנזיקין, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחוקים אחרים.

ייעוץ משפטי כללי

הגם שהתמחות המשרד בנזיקין וביטוח, המשרד מעניק ללקוחותיו שרותים משפטיים בקשת רחבה של תחומים, חלקם כשרות נלווה לטיפול בתביעות הנזיקין והביטוח, כמו יצוג בהליכים פלילים מקבילים להליך האזרחי, טיפול בהוצאת צווי ירושה וכיוצ"ב וחלקם ללא קשר להליכים "נזיקיים", כמו למשל, תביעות כספיות, תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים וכיוצ"ב.

שאלות ותשובות

מתי ניתן להתחיל לטפל בתביעה?

ניתן וצריך להתחיל לטפל בתביעה סמוך ככל הניתן לארוע התאונה או גילוי הנזק וזאת על מנת שניתן יהיה לצלם את המפגע או הנזק, לאתר ולראיין את העדים למקרה, כשזכרונם טרי ולאסוף את החומר הנחוץ.
במקרה של נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים קיימת אפשרות לקבל תשלומים על חשבון התביעה עוד בטרם התגבש הנזק. אחור בדרישת זכות זאת (אשר בדרך כלל מוגבלת ממילא לשנתיים) עלול לפגוע במימושה.

כמה זמן אורך הטיפול?

כאמור לעיל ניתן וצריך לטפל בתביעה סמוך ככל הניתן לארוע התאונה או גילוי הנזק. יחד עם זאת, במקרים של נזקי גוף חולפים בדרך כלל כ-6 חודשים עד שנה עד שמתייצב המצב הרפואי ומתגבש הנזק באופן שאפשר בפועל להגיש תביעה משפטית (במקרים של תאונת דרכים ולצורך תשלומים על חשבון אין צורך להמתין להתגבשות הנזק).
בתי המשפט פועלים כיום מהר יותר מאשר בשנים עברו וניתן לצפות לסיום תביעה משפטית, בדרך כלל, תוך שנה עד שנתיים.

מה עלות הטיפול?

עלות הטיפול בתביעה (מבחינת התובעים) תלויה באופי המקרה, סוג הנזק וההסדר המסוים בקשר לטיפול בתביעה. יש להקדים ולציין כי העלויות של התובעים משולמות, במרבית המקרים, בסופו של דבר, ע"י הנתבעים.
כן יש להבחין בין שכר טרחה (ומע"מ) הנגבים, במרבית המקרים, בסוף ההליך ובהתאם לתוצאתו לבין הוצאות המשפט, הממומנות בסמוך להוצאתן. בתאונות דרכים, למשל, שכר הטירחה נע, ע"פ החוק, בהתאם לשלב הטיפול, בין 8% ל- 13% בצרוף מע"מ.
בתאונות אחרות בין 15% ל- 30% בצרוף מע"מ.

האם חייבים להגיש תביעה לבית המשפט?

תביעות רבות מסתיימות בפשרה, אולם למרבה הצער חלק גדול מהפשרות מושג רק לאחר הגשת תביעה לביהמ"ש.
לעיתים אין מנוס מהגשת תביעה באופן מיידי ע"מ לא להחמיץ את מועד ההתיישנות.

אילו מסמכים נחוצים?

כל מסמך התומך בחבות או הנזק חיוני ויש לשמור עליו מכל משמר. על מסמכים אלו נמנים: פוליסת או תעודת ביטוח, הצעת ביטוח, ככל שקיימת, רשיון נהיגה, תמונות של המפגע או הנזק, מסמכים רפואיים, קבלות ותלושי שכר.
בהעדר מסמכים יש להקפיד על עריכת רישומים מדויקים וגביית עדות מהעדים, ככל שקיימים.

מהן תקופות ההתישנות (מתי לא ניתן לתבוע יותר)?

תקופת ההתיישנות, דהיינו התקופה שאחריה לא ניתן לתבוע יותר, הינה בדרך כלל בת 7 שנים. תביעה עפ"י פוליסת ביטוח (למעט חריגים) הינה בת 3 שנים. בנסיבות מסוימות (מקרקעין, קטינים, חולי נפש, גילוי מאוחר ואחרים) התקופה ארוכה יותר.
עם זאת, אין זה רצוי להשהות הגשת התביעה, שכן השיהוי מקשה על ברור התביעה ועלול לפגוע בסיכוייה.
לעניין פניה לביטוח לאומי קיימים כללים שונים בהתאם לענף (סוג) התביעה.

מהם הגורמים המשפיעים על גובה הפיצוי?

העקרון המנחה בדיני הנזיקין בישראל הינו עקרון "השבת המצב לקדמותו". דהיינו – הפיצוי הכספי צריך להעמיד הנפגע באותו מצב בו היה לפני הפגיעה. בעוד שאת נזקי העבר קל יותר להוכיח, הרי שנזקי העתיד הינם עניין להשערה ואומדנא.
הגורם החשוב ביותר שנלקח בחשבון הינו גובה הנכות. כן נלקחים בחשבון, בין השאר, גובה ההשתכרות לפני ואחרי התאונה, שיעור ההפסדים, גובה ההוצאות והצרכים, כתוצאה מהתאונה.

כיצד נקבעת הנכות ועל פי מה?

הנכות נקבעת ע"י בתי המשפט על פי חוות דעת רפואיות המובאות בפניהם ונמדדת בדרך כלל על פי הקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי להערכת נכותם של נפגעי עבודה.

כיצד תוכל/י לסייע להצלחת התביעה?

תוכל/י לסייע להצלחת התביעה ע"י התייעצות עם עורך דין, שמירת המסמכים הרלוונטיים ועריכת רישומים מדויקים.
במקרים של תאונת דרכים ביהמ"ש ממנה מומחה רפואי על סמך מסמכים רפואיים שנערכו לצורך הטיפול בנפגע ומכאן שהמנעות מקבלת טיפול רפואי עלולה לפגוע בתביעה.

החלטות מעניינות

היסטוריה

המשרד נוסד בשנת 1965 ע"י עו"ד שלמה קרינסקי ז"ל. עו"ד עופר קרינסקי הצטרף למשרד בשנת 1980 ועו"ד איתי קרינסקי הצטרף למשרד בשנת 1990.

המשרד פועל כל שנותיו בתל אביב. תחילה ברח' ציטלין 5, אח"כ ברח' אבן גבירול 88, לאחר מכן במשך כמעט 30 שנה ברח' קרליבך 10, אח״כ ברח' בלוך 2 וכיום ברח׳ הרכש 32 בתל אביב. מאז היווסדו טיפל המשרד באלפים רבים של תביעות, גדולות כקטנות, מהן רבות בהיקף של מיליוני שקלים כל אחת. באופן זהיר מוערך ההיקף הכספי הכללי של התביעות, בהן טיפל המשרד עד היום במאות מיליוני שקלים חדשים.

על אף שגדל עם השנים, המשרד ממשיך להעניק ללקוחותיו יחס אישי ונלחם בכל תיק, כאילו הוא התיק היחיד במשרד.